Sefer Shmuel w/ Rav Blau Chapter 8: Requesting a Monarch

  • The children of great individuals do not always emulate their parents. Shmuel’s sons provide one example of this phenomenon. Did we encounter another example earlier in this sefer?
  • Shmuel reacts very negatively to the request for a king. There is a long standing debate if the monarchy is a mitzva (see Devarim 17:15) or not. Note the opinions of Ibn Ezra and Ramban below.   It is obviously easier to understand Shmuel’s negativity if there is no command to install a king.  If it is a mitzva, Shmuel must have objected to the timing of the request or to the motivation for the request.  In the people’s formulation, שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים which words generated Shmuel’s consternation?  Ramban, Malbim, and Ran differ on this point.
  • What is the difference between the people’s rationale for a king in pasuk 6 and in pasuk 20? How can we account for the difference?

אבן עזרא דברים פרק יז פסוק טו    שום תשים – רשות.

רמב”ן דברים פרק יז פסוק יד   ואמרת אשימה עלי מלך – על דעת רבותינו (ספרי ראה סז), (סנהדרין כ ב) כמו ואמור אשימה עלי מלך, והיא מצות עשה שיחייב אותנו לומר כן אחר ירושה וישיבה, כלשון ועשית מעקה לגגך (להלן כב ח), וזולתם. והזכיר “ואמרת”, כי מצוה שיבואו לפני הכהנים הלוים ואל השופט ויאמרו להם רצוננו שנשים עלינו מלך: ולפי דעתי עוד, שגם זה מרמיזותיו על העתידות, שכן היה כששאלו להם את שאול אמרו לשמואל (ש”א ח ה) שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים, וכן כתוב שם (פסוק כ) והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו וגו’, כי מה טעם שתאמר התורה במצוה “ככל הגוים אשר סביבותי”, ואין ישראל ראויים ללמד מהם ולא לקנא בעושי עולה, אבל זה רמז לענין שיהיה

מלבי”ם שמואל א פרק ח פסוק ו     וזה מסכים עם דברי חז”ל ששאלוהו שלא בעונתו, כי בחיי שמואל לא היה להם לשאול כזאת. ב] פגמו בזה בכבוד שמואל, שאם היו שואלים את המלך בעבור המלחמה לבד לצאת לקראת נשק וללחום מלחמותם, לא היה בזה כל כך בוז וקלון לשמואל, אבל הם אמרו תנה לנו מלך לשפטנו, שמורה כי מצאו עולתה במשפטיו עד שמבקשים שופט אחר טוב ממנו, ויעיזו בפניו לאמר כי רוצים להעבירו מהיות שופט ולבחור אחר תחתיו, וכדי בזיון וקצף לקדוש ה’ אשר עשה משפט וצדקה לכל עמו. וזאת הורע בעיניו ביחוד, כמ”ש וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו.

דרשות הר”ן הדרוש האחד עשר    אבל על דעתי הוא כך, שהם רצו שעיקר המשפט במה שבין אדם לחבירו יהיה נמשך מצד המלכות….אלא שישראל נטו בעת ההיא יותר לתיקון קיבוצם המדיני. ואילו שאלו להם מלך בסתם שיאמרו שימה לנו מלך, או שיבקשוהו לסיבת תיקון מלחמותיהם, לא ימצא להם בדבר הזה עון או חטא, אבל מצוה, אך היה חטאתם באמרם שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים, שרצו שיהיו משפטיהם נמשכים מצד המלכות, לא מצד שופטי התורה. ויורה על זה מה שכתוב אחריו (שם ו) וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו, לא אמר כאשר אמרו תנה לנו מלך בלבד, כי לולי אמרו כן לא היה רע בעיניו, אבל מה שהוקשה לו, באשר אמרו לשפטנו. ומפני זה אמר ה’ לשמואל לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם (שם ז), כי הם בוחרים בתיקון ענינם הטבעי, משיחול בהם ענין האלהי.

 וכשהוכיחם שמואל, לא נעתקו מכונתם, אבל היטיבו מעט שאלתם לומר כי אינם שואלים המלך מצד המשפט לבד, אבל מצד תיקון מלחמותיהם. והוא אמרם (שם כ) והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s